Home Master Index
←Prev   1 Kings 17 as rendered by/in  Next→ 



17:1  ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי יהוה אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר--כי אם לפי דברי
17:2  ויהי דבר יהוה אליו לאמר
17:3  לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על פני הירדן
17:4  והיה מהנחל תשתה ואת הערבים צויתי לכלכלך שם
17:5  וילך ויעש כדבר יהוה וילך וישב בנחל כרית אשר על פני הירדן
17:6  והערבים מבאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן הנחל ישתה
17:7  ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא היה גשם בארץ
17:8  ויהי דבר יהוה אליו לאמר
17:9  קום לך צרפתה אשר לצידון וישבת שם הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך
17:10  ויקם וילך צרפתה ויבא אל פתח העיר והנה שם אשה אלמנה מקששת עצים ויקרא אליה ויאמר קחי נא לי מעט מים בכלי ואשתה
17:11  ותלך לקחת ויקרא אליה ויאמר לקחי נא לי פת לחם בידך
17:12  ותאמר חי יהוה אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו
17:13  ויאמר אליה אליהו אל תיראי באי עשי כדברך אך עשי לי משם עגה קטנה בראשנה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרנה
17:14  כי כה אמר יהוה אלהי ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר עד יום תתן (תת) יהוה גשם--על פני האדמה
17:15  ותלך ותעשה כדבר אליהו ותאכל הוא והיא (היא והוא) וביתה ימים
17:16  כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר--כדבר יהוה אשר דבר ביד אליהו
17:17  ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא נותרה בו נשמה
17:18  ותאמר אל אליהו מה לי ולך איש האלהים באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני
17:19  ויאמר אליה תני לי את בנך ויקחהו מחיקה ויעלהו אל העליה אשר הוא ישב שם וישכבהו על מטתו
17:20  ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי--הגם על האלמנה אשר אני מתגורר עמה הרעות להמית את בנה
17:21  ויתמדד על הילד שלש פעמים ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי תשב נא נפש הילד הזה על קרבו
17:22  וישמע יהוה בקול אליהו ותשב נפש הילד על קרבו ויחי
17:23  ויקח אליהו את הילד וירדהו מן העליה הביתה ויתנהו לאמו ויאמר אליהו ראי חי בנך
17:24  ותאמר האשה אל אליהו עתה זה ידעתי כי איש אלהים אתה ודבר יהוה בפיך אמת