Home Master Index
←Prev   Isaiah 14 as rendered by/in  Next→ 


14:1  כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב
14:2  ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם
14:3  והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך--ומן העבדה הקשה אשר עבד בך
14:4  ונשאת המשל הזה על מלך בבל--ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה
14:5  שבר יהוה מטה רשעים--שבט משלים
14:6  מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך
14:7  נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה
14:8  גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו
14:9  שאול מתחת רגזה לך--לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ--הקים מכסאותם כל מלכי גוים
14:10  כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת
14:11  הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה
14:12  איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים
14:13  ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה--ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון
14:14  אעלה על במתי עב אדמה לעליון
14:15  אך אל שאול תורד אל ירכתי בור
14:16  ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות
14:17  שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה
14:18  כל מלכי גוים כלם--שכבו בכבוד איש בביתו
14:19  ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב--לבש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס
14:20  לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים
14:21  הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים
14:22  וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד--נאם יהוה
14:23  ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות
14:24  נשבע יהוה צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום
14:25  לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור
14:26  זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים
14:27  כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה
14:28  בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה
14:29  אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף
14:30  ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג
14:31  הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו
14:32  ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו