Home Master Index
←Prev   Jeremiah 4 as rendered by/in  Next→ 


4:1  אם תשוב ישראל נאם יהוה אלי תשוב ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד
4:2  ונשבעת חי יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו
4:3  כי כה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קצים
4:4  המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה--מפני רע מעלליכם
4:5  הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו ותקעו (תקעו) שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבצר
4:6  שאו נס ציונה העיזו אל תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון--ושבר גדול
4:7  עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו--לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב
4:8  על זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא שב חרון אף יהוה ממנו
4:9  והיה ביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנבאים יתמהו
4:10  ואמר אהה אדני יהוה אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד הנפש
4:11  בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם רוח צח שפים במדבר דרך בת עמי--לוא לזרות ולוא להבר
4:12  רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם אני אדבר משפטים אותם
4:13  הנה כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו--קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו
4:14  כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך
4:15  כי קול מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים
4:16  הזכירו לגוים הנה השמיעו על ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על ערי יהודה קולם
4:17  כשמרי שדי היו עליה מסביב כי אתי מרתה נאם יהוה
4:18  דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך
4:19  מעי מעי אחולה (אחילה) קירות לבי המה לי לבי--לא אחרש כי קול שופר שמעתי (שמעת) נפשי תרועת מלחמה
4:20  שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי
4:21  עד מתי אראה נס--אשמעה קול שופר
4:22  כי אויל עמי אותי לא ידעו--בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו
4:23  ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם
4:24  ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו
4:25  ראיתי והנה אין האדם וכל עוף השמים נדדו
4:26  ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה--מפני חרון אפו
4:27  כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה
4:28  על זאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל--על כי דברתי זמתי ולא נחמתי ולא אשוב ממנה
4:29  מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר--באו בעבים ובכפים עלו כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש
4:30  ואתי (ואת) שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך--לשוא תתיפי מאסו בך עגבים נפשך יבקשו
4:31  כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה--קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים