Home Master Index
←Prev   Leviticus 13 as rendered by/in  Next→ 


13:1  וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
13:2  אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת--והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים
13:3  וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו--נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו
13:4  ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן--והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים
13:5  וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור--והסגירו הכהן שבעת ימים שנית
13:6  וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור--וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר
13:7  ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן
13:8  וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור--וטמאו הכהן צרעת הוא
13:9  נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן
13:10  וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת
13:11  צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא
13:12  ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו--לכל מראה עיני הכהן
13:13  וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו--וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא
13:14  וביום הראות בו בשר חי יטמא
13:15  וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא
13:16  או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן
13:17  וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן--וטהר הכהן את הנגע טהור הוא
13:18  ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא
13:19  והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן
13:20  וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן--וטמאו הכהן נגע צרעת הוא בשחין פרחה
13:21  ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה--והסגירו הכהן שבעת ימים
13:22  ואם פשה תפשה בעור--וטמא הכהן אתו נגע הוא
13:23  ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה--צרבת השחין הוא וטהרו הכהן
13:24  או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת--או לבנה
13:25  וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור--צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא
13:26  ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה--והסגירו הכהן שבעת ימים
13:27  וראהו הכהן ביום השביעי אם פשה תפשה בעור--וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא
13:28  ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה--שאת המכוה הוא וטהרו הכהן--כי צרבת המכוה הוא
13:29  ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן
13:30  וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק--וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא
13:31  וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו--והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים
13:32  וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור
13:33  והתגלח--ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית
13:34  וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור--וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר
13:35  ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו
13:36  וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור--לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא
13:37  ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק--טהור הוא וטהרו הכהן
13:38  ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת--בהרת לבנת
13:39  וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת--כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא
13:40  ואיש כי ימרט ראשו--קרח הוא טהור הוא
13:41  ואם מפאת פניו ימרט ראשו--גבח הוא טהור הוא
13:42  וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם--צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו
13:43  וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו--כמראה צרעת עור בשר
13:44  איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו
13:45  והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא
13:46  כל ימי אשר הנגע בו יטמא--טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו
13:47  והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים
13:48  או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור
13:49  והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור--נגע צרעת הוא והראה את הכהן
13:50  וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים
13:51  וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה--צרעת ממארת הנגע טמא הוא
13:52  ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממארת הוא באש תשרף
13:53  ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור
13:54  וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית
13:55  וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה--טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו
13:56  ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו--וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב
13:57  ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור--פרחת הוא באש תשרפנו את אשר בו הנגע
13:58  והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע--וכבס שנית וטהר
13:59  זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור--לטהרו או לטמאו